דרמטיטיס מיליאררית חתולית - תסמינים וטיפול

אין ספק שאוהבי החתולים הופתעו אי פעם ללטף את החתול שלכם, ולשים לב פצעונים קטנים על העור שלך. אולי אפילו לא שמת לב לזה, או בהזדמנויות אחרות, המראה שלה כל כך ברור ומדאיג עד שהוביל אותך לוטרינר.

במאמר זה של Better-Pets.net, ננסה לסכם את מקורו של דרמטיטיס של מחלת החתולים, הסימפטומים שהוא מציג והטיפול שיש לעקוב אחריו, מלבד עצות אחרות, המשך לקרוא:

מהי בעצם דרמטיטיס של מחלת החתולים?

דרמטיטיס מיליארי הוא סימן נפוץ בהרבה פתולוגיות. כדי להיות מסוגל להשוות את זה, זה שווה ערך לאמירה שלאדם יש "שיעול". מקור השיעול יכול להיות מרובה ואף לא קשור כלל למערכת הנשימה, אותו הדבר קורה עם דרמטיטיס של מחלת החתולים.

התנאים "דרמטיטיס מיליארי"התייחסו למראה על עור החתול של א מספר משתנה של פוסטולות וגלדים. כלומר, מדובר בפריחה בעור, שכיחה במיוחד בראש, בצוואר ובגב, אך היא גם תכופה למדי על הבטן ואנו יכולים להתבונן בה בעת גילוח האזור.

בדרך כלל יש הרבה והם קטנים, ולכן משתמשים במילה ".מיליארייה"למרות שלא הבנו זאת (כיוון שהחתול יכול לחיות בחוץ) הוא כמעט תמיד מלווה בפרוטיט (גירוד), שלמעשה אחראי ישירות להופעת הפריחה הזו.

הגורמים השכיחים ביותר לדלקת עור מילירית:

• טפילים (קרדית אוזניים, קרדית נוטהדרלית, כינים …)
• עקיצת פרעושים דרמטיטיס אלרגית (FAD)
• אטופיק דרמטיטיס (ניתן להגדרה כאלרגיה כללית, מקרדית האבק ועד האבקה, באמצעות חומרים שונים)
• אלרגיה למזון (אלרגיה לכל מרכיב של מזון)

טפילים חיצוניים כגורם

הנפוץ ביותר הוא שלחתול שלנו יש טפיל שגורם לו גירוד, ושריטה גורמת לפריחה שאנו מכירים כדלקת עור דרמטי. להלן סיכום קטן של הנפוצים ביותר:

• קרדית האוזן (Otodectes cynotis): קרדית לבקן קטנה זו חיה באוזני החתולים וגורמת לגירוד רב בפעילותה. זה בדרך כלל מעורר הופעה של דרמטיטיס מילירית על הצוואר וסביב הפינה, אפילו באזור הצוואר.
• קרדית גרדת נוטהדרלית (Notoedres cati): בן דוד של קרדית המנגה הסרקופטית של הכלב, אך בגרסה חתולית. בדרך כלל קוראים להם "קרדית גרדת הראש", שכן בשלבים הראשונים נראים הנגעים בדרך כלל באוזניים, בעור בצוואר, במישור האף … העור נעשה עבה במידה ניכרת עקב גירוד מתמשך. תוכל להרחיב מעט את המידע על מחלה זו במאמר Better-Pets.net בנושא גרדת אצל חתולים.
• כִּנִים: נפוץ מאוד לראות אותם במושבות של חתולים. העקיצה שלהם (הם ניזונים מדם) גורמת שוב לגירוד שהחתול מנסה להרגיע בעזרת גירוד … ומשם עולה הפריחה שאנו מתייחסים אליה כדרמטיטיס מיליארי.

לאיזה טיפול על החתול לבצע?

טפילים חיצוניים אלה מגיבים ליישום של selamectin באופן מקומי (על עור לא פגום), או מערכתית (למשל, ivermectin תת עורית). כיום אנו מוצאים בשוק לא מעט פיפטות המכילות selamectin וגם תכשירים otic למריחה ישירה על האוזניים על בסיס ivermectin.

כמובן שכמו כמעט בכל טיפול באקריציד, יש לחזור על הפעולה לאחר 14 יום, וייתכן שיהיה צורך גם במנה שלישית. במקרה של כינים, פיפרוניל המורח מדי פעם מספר פעמים, בדרך כלל יעיל למדי.

אלרגיה לעקיצת פרעושים כגורם

אחת האלרגיות הנפוצות ביותר, מה שמוביל ל דרמטיטיס מיליארי, היא אלרגיה לעקיצות פרעושים. הטפילים האלה להזריק מדלל דם כדי להיות מסוגל למצוץ את דמו של החתול, ודווקא לו, למספר ניכר של חתולים יש אלרגיות.

גם לאחר שחוסלו כל הפרעושים, האלרגן הזה ממשיך להימצא באורגניזם של החתול במשך ימים, וגורם לגירוד למרות שהאחראים חוסלו (למעשה פרעוש אחד, כבר מפעיל את התהליך אם החתול אלרגי, אך לפרעושים נוספים, ה דרמטיטיס מילירית חמורה יותר בְּדֶרֶך כְּלַל.

ההתייחסות לאלרגיה לנשיכת פרעושים כגורם לדלקת עורית שלילית היא פשוטה למדי: עלינו להדביר את הפרעושים. ישנם פיפטות יעילות הדוחות את החרק לפני שהוא יכול להאכיל.

אטופיק דרמטיטיס כגורם

הגדרת אטופיה מורכבת. נתייחס אליו כאל התהליך בו נמצא החתול אלרגי לדברים שונים וזה יוצר את הגירוד הבלתי נמנע, הקשור להופעתם של אותם גלדים ודלקות שאנו מכנים דרמטיטיס מילירית.

הטיפול בו מורכב כמעט יותר מאשר אבחון או הגדרתו, יש צורך לפנות לטיפול בקורטיקוסטרואידים וטיפולים נלווים אחרים המסייעים, למרות שהם בעצמם אינם עושים הרבה), כגון חומצות שומן רב בלתי רוויות.

אלרגיה למזון כגורם

זה נראה יותר ויותר בתדירות גבוהה, אבל אולי זה בגלל שאכפת לנו יותר ויותר מהחתולים שלנו ומטפלים בדברים שלא תוקנו קודם לכן.

פעמים רבות אין זכר לפרעושים, אין טפילים, אבל החתול שלנו מגרד באופן רציף וגורם לדלקת עורית שלילית זו, שכמו במקרים קודמים עלולה להידבק ולהוביל לזיהום חמור יותר או פחות.

זה לא כלל, אבל הגירוד מופיע בדרך כלל בחלק הקדמי (ראש וצוואר) ועם הזמן הוא בדרך כלל הופך להיות כללי. זה מתסכל, שכן טיפול בקורטיקוסטרואידים ניסה לעתים קרובות אך אינו נותן את התוצאה הצפויה. אתה עלול לגרד פחות במשך כמה ימים, אך אין שיפור ברור. עד שהתזונה הקודמת של החתול מסולקת לחלוטין, ומנסים לשמור עליה במשך 4-5 שבועות עם אני חושב היפואלרגני ומים, באופן בלעדי.

בשבוע השני נבחין כי דרמטיטיס מיליאררית שוככת, הגירוד מתון יותר, והרביעי כמעט נעלם. החדרת התזונה הקודמת מחדש על מנת לוודא שבעוד יומיים החתול מגרד שוב, היא הדרך הסופית לאבחן אותו, אך כמעט אף וטרינר לא רואה בכך צורך.

גורמים רבים אחרים לדלקת עור שלילית אצל חתולים נותרים בצנרת (פיודרמות, כלומר זיהומי עור שטחיים, מחלות אוטואימוניות עם שמות קשים, טפילים חיצוניים אחרים מלבד אלה שהוזכרו וכו ') אך כוונת מאמר זה של Better -Pets. נטו היא להדגיש כי דרמטיטיס מילירית היא פשוט סימפטום שכיח לאינספור סיבות, וכי עד שהסיבה תחוסל, דרמטיטיס לא תיעלם.

מאמר זה אינפורמטיבי בלבד, ב- Better-Pets.net אין לנו את הכוח לרשום טיפולים וטרינריים או לבצע אבחון כלשהו. אנו מזמינים אותך לקחת את חיית המחמד שלך לווטרינר במקרה שהיא מציגה כל סוג של מצב או אי נוחות.

אם אתה רוצה לקרוא עוד מאמרים דומים ל- דרמטיטיס מיליאררית חתולית - תסמינים וטיפול, אנו ממליצים לך להיכנס לקטע שלנו בנושא בעיות בריאות אחרות.